ארומה של דייט/ מאת: ליאור ס.
תאריך:
נושא: מאמרים בנושאים שונים


אנחנו אוהבים שדברים קרובים לבית. זה מתחיל בסופר, עובר בנוף לים וממשיך לבסיס הצבאי. אוהבים להמצא בטריטוריה שלנו, המוכרת. שם אנחנו שולטים בכללים.


ובכן, מה שנכון לגבי הבסיס, נכון גם לגבי הדייטים שלנו. למה לנסוע ולהרחיק לכת, כשאנו רק מגששים באפילת ההיכרות הראשונית?
לא מספיק שאנחנו – טוב, לפחות הגברים שבינינו – נאלצים להיכנע לתכתיבים הנורמטיביים ולהזמין את החצי השני על חשבוננו, אנו גם צריכים לשרוף דלק כדי להגיע מנקודה A המוכרת והבטוחה שלנו, אל B, מקום המצאה של הטוענת לכתר המיועדת (כמובן שהדאגה היא לגבי התחממות כדור הארץ, ולא בשל קמצנות חלילה וחס...)?

מאז נפתח סניף "ארומה" מול אוניברסיטת בר אילן, נשמעו עשרות אנחות רווחה מגברים שוכני המעונות והסביבה, נטולי כלי רכב מנועי. לא עוד נסיעות עם 50 אנשים זרים באוטובוס העירוני בלוויית בת דÆÄייטך הטריה שעליה מנסה אתה לעשות רושם - נסיעות המעלות זכרונות נדחקים מגילאי טרום רישיון. לא עוד מציאת תירוצים ל-'למה בכל זאת בריא לאכול שווארמה במרכז המסחרי של רמת אילן'. לא עוד!

כבר כמה חודשים פוקדים זוגות בתחילת דרכם את בית הקפה, בו מצאו הם מרגוע לנפשם ומקום טוב לפגישה הנהנית משני העולמות: מצד אחד, זהו מקום המקרין איכות בתודעתם של המבלים מפאת שמה של הרשת המוכרת ומצד שני מרוחק ד' אמות בלבד ממקום מגוריהם של המבלים, בין אם מהמעונות ובין אם מדירתם השכורה.
משיחות קצרות שערכתי עם המבלים במקום נראה שהמושג "ארומה" הפך לשם נרדף לדייט. כך, התלבטויות של "איך אני אקח אותה?" נחסכות, משום שקובעים פשוט להיפגש בבית הקפה והדבר נוח לשני הצדדים.
אין גם מקום לחשש שמא תיראה כחסר אמצעים כי לא "הבאת רכב". פשוט לא חושבים על כך.

מחקר סוציולוגי מקיף בעניין זה טרם נערך, אך יש להניח שמספרם של הדייטים באופן כללי עלה מפאת עצם נגישות האופציה הנ"ל. לצורך ניסיון ביסוס הטענה אקח דוגמא ממעשה שכך היה:
עינו של ר' צדה את דמותה של אחת מהעלמות שפקדו את שבת הקמפוס האחרונה. באמצו לחיקו את הרעיון שלא לחינם נקראות שבתות אלו "שבתות מחפשים" וכהרגל המגזר בקודש, הפעיל הוא את כל מיטב קשריו, אף הרחוקים ביותר, על מנת להשיג ולו קמצוץ של בדל אינפורמציה על בחירת עינו, על מנת להופכה גם לבחירת שיכלו.
ובכן, לאחר בחינת קורות חייה שהוזרמו אליו טיפין טיפין עד להתהוותם הסופית, החליט לעשות מעשה אמיץ ביותר: לחכות לשעת כושר בו תמצא הנבחרת (שאינה יודעת זאת עדיין) בסביבת חברתהÌ, אשר איתה "יש לו דיבור", וכך יבקש הוא ממנה שתהייה לו לצד ג' ותעביר אל הממוענת את דבר רצונו בהיכרות עימה.
אך אבוי – חששות כבדים החלו מכרסמים באומץ ליבו, והנה החל מחשבן הוא את העתיד לקרות:
באם אכן יישא חן וחסד בעיני גבירתו הנאווה – לאן ייקחה? אין ברשותו כלי רכב ולכן האופציות לא רבות הן. הלהזמינה למעונותיו? בפגישה ראשונה? והרי לא ייתכן כדבר הזה במגזרינו.
והבחורה גרה ת"ק פרסאות ממנו - הכיצד ישים פעמיו אליה בעת שיחפוץ לראותה? היעביר שעות בנסיעה מסוייטת בכלי תחבורה מקרטעים, דחוסי אוויר וצפופי מקום? האם יסכים לכך שהיא תביא את רכבה ותאספהו? אבוי לו מזה! אין האגו נותן לדברים כאלו שיקרו.

וכך, הרווק האמיץ ר' החליט לזנוח את תוכנית פעולתו לאנחות. אין לו כבר את הכוח לכל תכנוני הדייטים הללו. מרגיש שבא הוא בימים בשביל כל התהליך. הוא מעדיף לדחות זאת. אולי בעתיד תמצא לו ישועה ממקום אחר.

והישועה לא איחרה לבוא. הוא, כמו דורות רבים של בחורינו הצעירים, חיכה לזאת.
לאחר פתיחת סניף ארומה החדש אין בלב ר' עוד חששות כהנ"ל. הר' של היום יזמין את נערתו לשם. בטוח הוא שהיא תבין. הרי כולם יוצאים לשם!
עקרון העדר – הרי מבטל הוא כל חשש בשישים, וכך, יהא הוא סמוך ובטוח כי הפעם תצלח דרכו, ומעשיו יעלו יפה.


ולסיום אוסיף ואומר שכל סטודנט המעוניין להיות הראשון בשרשרת חרושת השמועות על מי יוצא עם מי ושברצונו לבחוש במימי הביצה הבר-אילנית, יקום ויעלה אל סניף ארומה הצמוד, יסקור במבטו אנה ואנה – ושם ימצא את מבוקשו.






כתבה זו מגיעה מאתר... דוסילנד - זזים מהבית
http://www.dosiland.co.il/html

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.dosiland.co.il/html/modules.php?name=News&file=article&sid=379