יש עוד הרבה אוטובוסים בים של אגד...
תאריך:
נושא: מאמרים בנושאים שונים


קרה לכל אחד מאיתנו שאהבת חייו כרגע עברה לידו באוטובוס, אבל תמיד זה נגמר ב "יש עוד הרבה אוטובוסים בים של אגד...".


אז יום אחד אתה מחליט שאת הקו הבא אתה לא מפספס! ויוצא בהחלטה נחושה שהיום אתה מנקב כרטיסייה!
אחרי שאזרת אומץ והפעלת קסמך האישי, אתה יוצא מהדייט שסידר לך נהג האוטובוס עם "מספר", תקוות לחיי אהבה פורים, והרבה אופטימיות זהירה.
אחרי שיחת טלפון, הדברים התגלגלו לפגישה ראשונה, שנייה..., טיול משותף בחיק הטבע, התאהבות, הסחפות, פגישה עם ההורים שלה, עם ההורים שלך, ריב ראשון, ריב שני..., אתם חוגגים שנה ראשונה ביחד, שגרה, הרגל, מיאוס..., נפרדים לחודש וחוזרים, חוגגים שנה שנייה, עוברים לגור ביחד, הריון לא רצוי, מתארסים, מתחתנים, תאומים ... וכן הלאה.
יום אחד תוך כדי הפרכת עשן, אתה עוצר רגע כדי לחשוב על מהלך חייך, צירופי מקרים, נסיבות, רמת האושר שבך, אותן מחשבות רגילות של זמן סיגרייה.
ניתוח עמוק מביא אותך למסקנה שעלית בטעות על הקו הלא נכון!

ועל כן אתה מחליט לרדת ולסיים את הנסיעה הזו! ארזת תיק, צלצלת בפעמון, מודה מעומק הלב ליצרנית הסיגריות, וחושב שפה מסתיימת לה נסיעת חייך. רק חבל שאתה לא הצד היחיד בסיפור הזה, ויש "היא"...
אותה "היא" כניראה לא חושבת כמוך. מבחינתה זו שאלה של כבוד, כסף, ונקמה. לכן תצפה להתקפת מנע, ואכן היא פועלת מיד תוך שהיא מנצלת את חושיה וערמומיותה. באינסטיקנטים של חיית טרף אחוזת טרוף היא מזנקת לכיוונך שולפת את ציפורניה שורטת ובועטת. אתה מנסה לברוח אבל הדרך חסומה בעשרות תיקים של אנשים שהתרכזו כולם בסמוך ליציאה, נדמה שהסיטואציה מוכרת גם להם, וכי גם הם מנסים למצוא דרך לסיים את הנסיעה הזו. חייך עוברים לנגד עיניך וייאוש כבד עוטף אותך. ברגעים אחרונים של תושייה כשאתה נאבק בעשרות התיקים הזרוקים וברגליהם של אנשים שנדמו בעיניך כשליחי שטן, אתה קופץ החוצה מבעד לדלת הצרה של האוטובוס הדוהר... בן שמים לארץ כציפור דרור שעפה לה מהקן המשפחתי... רגעים שנדמו כנצח, שקט ניצחי, ריחוף אינסופי לעבר החופש, תחושת שחרור, חיים שלמים עוברים מול העיניים וחיים חדשים עומדים בפתח האוטובוס.
"אל תאמר הופ לפני שקפצת" אמרו חז"ל, כנ"ל לגבי חלומות, תשתדל להתעורר מספיק מוקדם, חבל שתתאכזב!
ומתברר שאלו היו חלומות באספמיה כשמצאת את עצמך נגרר אחרי אוטובוס בעוד היא אוחזת את צווארון חולצתך, אוחזת ולא מרפה. האוטובוס דוהר ואתה נגרר אחריו, מנסה להשתחרר מהאחיזה אבל עכשיו היא מחזיקה את שערות ראשך. היא תרפה רק אחרי שתישאר אצלה מזכרת ממך. בהחלטה של רגע אתה מוותר על החולצה...
וגם על חצי מהבית ועל חצי משכורת כל חודש, על שתיים מתוך שלושת הילדים ועוד כמה דברים פעוטים...
לא משהו ששווה את החירות שלך.
ככה לפחות אתה מנסה לשכנע את מצפונך, הרי זה עדיף מאשר להיות כאותם עשרות נוסעים אומללים שנמנעו מלהשתמש בפעמון...


חוליו





כתבה זו מגיעה מאתר... דוסילנד - זזים מהבית
http://www.dosiland.co.il/html

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.dosiland.co.il/html/modules.php?name=News&file=article&sid=359