ימים של שפיות
תאריך:
נושא: הטור של פיט


הימים ימי מלחמה.
אני מופתע שאיש מאיתנו לא התייחס לזה עדיין פה באתר, אבל גם ידי היתה במעל.


בתור יהודים מאמינים שמגדירים עצמם כ"שומרי תורה ומצוות" מייחס אותנו הציבור הרחב בצורה אוטומטית לימין הישראלי, לעיתים ברדיקליות מסוימת.

קיימים המון יוצאים מהכלל, דתיים שקצה רוחם במלחמות ארורות ורוצים קצת שקט בחיינו למודי הסבל. אנשים שמסוגלים לדבר על שלום, כשרוחות המלחמה מנשבות פה בארץ. אנשים שפויים.

אם בדרך הם יסתרו כמה עיקרי יהדות - שיהיה, העיקר הוא השלום הנכסף. לא משנה כמה טילים נחטוף בשדרות, "קסאמים שמסאמים" לא? העיקר לשים קץ לכיבוש.
הכיבוש הרע שבצילו אנו חיים למן שובנו לארץ ישראל ועד היום, הסיבה לטרור הרצחני שמכה בנו, והסיבה להדרדרותנו המוסרית.

איני חי ביישוב שעליו קיימים פולמוסים אם שלנו אם לאו, אולם הייתי רוצה לחזור מעט אחורה. לפרק א' פסוק א' בספר בראשית למילותיו של רש"י במקום: "ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". זוכרים? כמה אנחנו מקושרים באמת לספר הזה?
התנתקות? גירוש, הייתי אומר, במקרה הטוב. פשע נגד האנושות במקרה הפחות טוב.

פשע נגד האל. זה מה שזה. לא פחות ולא יותר. זוהי יריקה בפניו של ריבונו של עולם, יריקה בפניו של רש"י ויריקה בפניהם של אבותינו שעל דמם בנינו את המדינה.

להגיד שהכיבוש גרם לטרור ולמלחמה שמתנהלת עכשיו בצפון, זה כמו להגיד שאנו אשמים שנטבחנו בשואה. ממתי הקורבן הוא האשם??? האם עלינו להיות כאישה מוכה שמצדיקה את מכות בעלה כי האוכל היה קר???
אני לא מתנצל שאני חזק. אם לא הייתי חזק כל כך - לא הייתי.

ואם שדרות תבער - עזה אמורה לבעור עשרת מונים כי כך תנהג כל מדינה מתוקנת. אין עוד מדינה שמגרשת את אזרחיה מחלק אינטגרלי משטחה בגלל לחץ בינלאומי. (בלי להתייחס לחקירות שעמדו נגד רה"מ דאז אריאל שרון ערב הגירוש)
אני יודע שרבים מהקוראים (מאלה שאני מכיר) יתאכזבו. שראו אותי בתור אדם "שפוי" ו"מודרני" כהגדרתם.
אבל צר לי. לפני, הרבה לפני שאני אדם, אני יהודי. עוד לפני שהייתי אדם - הייתי יהודי. וכך גם אמות. לא אדם כי אם גופה. ויהודי.

אם אינכם מאמינים בארץ ישראל השלמה - דייכם. את חשבונותיכם עם ריבונו של עולם תעשו לבד אני לא מתערב. אבל אם רק תעזו לגנות את צה"ל הקדוש שלנו, שעושה ימים כלילות כדי להגן על האומה. אם רק תעזו להגיד עלי "כובש" ו"רוצח תינוקות". אם רק תעזו לשים לנו רגליים במלחמה הנוכחית שנכפתה עלינו...
אומר שבמקרה הטוב עישנתם משהו. במקרה הפחות טוב, אתם זקוקים לטיפול. ובמקרה הכי גרוע - אינכם אלא בוגדים.

הייתי רוצה לנצל את הבמה הצנועה ולהגיד כל הכבוד לצבא שלנו, שמחרף נפשו למות בשביל שנוכל לחיות במדינה הזו כמו שצריך. כל הכבוד לכל החיים בישובי הספר שנפשם עשויה פלדה יצוקה אם הם מצליחים להתקיים ולהחזיק עמדה בתנאים הללו.
ולשמאל הישראלי, לחצי השפוי, לאוהבי השלום, שומרי הדמוקרטיה... בפעם המי יודע כמה, אמרנו לכם.





כתבה זו מגיעה מאתר... דוסילנד - זזים מהבית
http://www.dosiland.co.il/html

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.dosiland.co.il/html/modules.php?name=News&file=article&sid=337