המגדל של המחשבה
תאריך:
נושא: הטור של פיט


"מה אתם? אתם כלום, אין יוסף, אין אליהו, אין כלום, יש רק ה', והוא לא עושה דברים סתם."
"שמעת אליהו? הוא אומר שאנחנו כלום, למה מי אתה?!"
"כלום. כמוך."



לכל אדם יש קומה משלו, במגדל של המחשבה, יחד יש מאות דיירים אם לא אלפים.
כסף לא חשוב שם, לא מעמד, לא נשים.
אין שם אושר ואין צחוק. בכל קומה יש בסך הכל שולחן, כיסא, מיטה קטנה, מקלחת וספרים. המון ספרים.
יש גם חלון קטן מעל השולחן, כדי שיהיה אפשר להסתכל החוצה ואולי גם לנשום אויר צח לפעמים.
רוב הדיירים שם אובחנו עוד בתור ילדים ומייד עברו לשם. הם לא יכולים לצאת משם אף פעם.
השמועה אומרת שהמגדל נבנה על ידי אלוהים בעצמו, בכל מקרה, אף אחד לא יכול ללכת אחורה עד כדי כך ולהתחקות אחרי המקורות שלו. כאילו מאז ומתמיד הוא היה שם, משחר האנושות...
אין השכמה אף פעם, וגם אף אחד לא אומר לך מה לעשות, מותר לך לבקר את תושבי המגדל האחרים, כל עוד הם נמצאים בקומות שמתחתיך, אבל לעולם לא לעזוב. אי אפשר לעזוב. אין כניסה ויציאה ואם תנסה לקפוץ מהחלון, אתה תמצא את עצמך שוב בחדר תוך כמה שניות.
פעם היתה חצר, והיה אפשר להסתובב בה מדי פעם, אבל היום, אחרי הרעב, המלחמות, הפוליטיקה, הסמים והדת, החצר נהרסה כליל וכבר אין שם כלום.
בלעג מתמשך לעולם, מהול ברחמים עצמיים, מביטים תושבי המגדל בשאר העולם במבט עוקצני אך מקנא, ולא מבינים איך אפשר לחיות ככה. כשטוב. זה אולי אחד הדברים היחידים שהם לא מבינים.
איך ייתכן ששאר העולם לא רואה? לא מבין את הבדיחה הגדולה שנקראת הקיום האנושי?
תיאולוגים כבר נחלקו בכיוון הזרימה של ההסטוריה מהרבה בחינות, לטוב ולרע, העולם מדרדר מבחינה מסויימת או שמא משתפר ומשתכלל.
החלוקה הזו נראית מגוחכת בשביל הדיירים במגדל של המחשבה, כמו גם התיאולוגים עצמם.
הם לא יודעים אם יש מישהו בשמים שישים לב אם יחדל העולם מלהתקיים, וגם אם כן - מה זה משנה? כנראה שכלום.
ככה זה, אתה חזיר, כבשה או חמור. וגם כשאתה חזיר, אתה הכבשה הקטנה של אלוהים. הרי אף אחד לא יצליח לנצח את המוות, אף אחד לא יצליח להוכיח שיש עולם הבא ואף אחד לא יצליח להוכיח אם מותר או אסור לעשות משהו, הכל עניין של אמונה. ומה זה אמונה אם לא התפיסה הסובייקטיבית של מח מסויים את ההגיון מאחורי המציאות?
המאמץ הניכר של האנושות לשפר את העולם, הוא מגוחך. הוא גם יוצר פרדוקס מסויים - טוב בשביל עם אחד הוא לא הטוב בשביל עם אחר. תושבי המגדל יודעים זאת ולכן הם נייטרלים, לא לוקחים חלק במאבק/מאמץ/נסיונות/מו"מ. שיקראו לטמטום באיזה שם אחר שמתחשק להם, הוא עדיין נשאר טמטום.
כשראש המעצמה הגדולה בעולם הוא כנראה אחד האנשים היותר טיפשים שיש, הם לא מבינים איך העולם לא רואה את העקרות שבנסיונות השווא שלו. מלחמה תבוא, כך גם שלום, ואחר כך עוד מלחמה, ועוד שלום. וטכנולוגיה, ותרופות, ומחלות, וניוון, ושוב טכנולוגיה, ווירוסים, וחיידקים, ומוות מות מוות. זה הסוף של הכל ואף אחד לא יוכל להתחמק ממנו. לא משנה מה נעשה במהלך חיינו, זה לא ישנה את זה, המוות לא יהפוך להיות יותר נעים או פחות נעים. הוא פשוט שם. עובדה אחת מוגמרת בתוך החוסר וודאות הזה שנקרא עולם.
אין פסימיזם במגדל, גם לא אופטימיזם.
כמו שבטח כולכם שמתם לב - יש רק ריאליזם.
ותודה לשולי, לאונרד וג'ורג' שנמצאים כמה מאות קומות מעלי.








כתבה זו מגיעה מאתר... דוסילנד - זזים מהבית
http://www.dosiland.co.il/html

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.dosiland.co.il/html/modules.php?name=News&file=article&sid=328