מועצת החכמות- להתחיל מחדש
תאריך:
נושא: מועצת החכמות


לאור הקריאות הנואשות של הקהל חזרנו אליכם. ובניגוד לציפיות לא התחתנו מאז...

אם כן, נמשיך בעלילותינו בעיר הגדולה והמקודשת (מקודשת מקודשת, בקרוב אצלך).


בפינו מקרה אמיתי (!) שהיה.
בבוקר שאחרי כתיבתנו את הטור הראשון הגיחה המאמי לאוויר העולם מלאת התרגשות. אתם יודעים – לא בכל יום המועצה נחשפת כך לעיני כולם.
מכיוון שלא היה פרק של "חברים" בטלוויזיה, הזיזה המאמי את עצמה לכיוון האוניברסיטה.
(תודה על הדאגה אבל יש לה טרמפ יומי)

עם שיר בלב הודיעה רשמית לכל המעונינים שיש לנו טור.
כמובן שלשמע השם – "דוסילנד" – פרץ צחוק מטורף בכיתה עם "מה" גדול תלוי באוויר. למרות זאת, היא הצליחה לגרור את אחד המשכילים לכיוון המסך.
באותו רגע, המשכיל קלט בזווית עינו פורום ובו היה כתוב:
"המדריך השלם לאיך להתחיל עם בחורה".
המשכיל הגיב ב: "אז מה, אתם הדתיים שובבים לא קטנים, אה?" עם קריצה.
כמובן שתוך שנייה המאמי הבהירה לו מה זה נקרא "להתחיל" עם בחורה ב"דתיוÌת" – הפורום היה מלא בעצות בסגנון: תשלח לה פתק עם שליח שיטיס אותו על גבי קונקורד בלי שום אמצעי זיהוי, כדי שהיא לא תדע שאתה שלחת את השליח... עדיף בכלל שהבחורה תהיה בתרדמת וכך לא תצטרך להתמודד עם העובדה שבנות אשכרה עלולות להגיב....

בעקבות התקרית, טירדונת קטנטנה עלתה במוחנו.
למה זה כזה ביג דיל? למה בנים דתיים ובהחלט גם בנות דתיות לא מסוגלים להסתכל אחד לשני בעיניים? למה כל אחד מהצדדים מגיע (אם בסוף התהליך הוא באמת יגיע) לבית קפה מצויד ברשימת מכולת אינסופית של מה הוא מחפש ואיך הוא הולך להציג את עצמו?

על כל זאת ועוד קליאו מביאה מפנינות חכמתה וניסיונה העשיר:
אז ככה. קודם כל – זו אשמת המורה מכיתה ח'. כן כן היא ולא אחרת. זה נורא פשוט: כולכם מכירים את אפקט הפרפר (בעיקר בגלל אשטון אבל יש רעיון מאחורי זה. שמעו הסכיתו :(את יוצאת לקשר – רק בשביל להתחתן. את מתחתנת – רק בשביל להביא ילדים. וילדים? זה למען קידוש ה', העם והארץ.
ועכשיו כל פעם שמישהי רואה עלם חמודות, היא לא רואה אותו. היא רואה אלפי ילדים והרבה מאוד קדושה אך מעט מאוד אטרקטיביות.

המאמי שבה להתערב: זה לא אומר כלום! יופי כיתה ח' וסמינר האישות בי"ב. אז מה? התבגרנו ויש לנו שכל (האמנם?) בדיוק בגלל זה.

דיווה טוענת שהיא יודעת מה הבעיה האמיתית:
לא הדיבורים אלא המעשים– ההפרדה הזו! מיד אחרי היציאה מהבועה, אין אפילו אופציה שבן יפנה אלייך, ואת לא חוטפת שבץ זעיר. מאוחר יותר זה מחמיר, כי שבים ומסגלים לעצמך את האמת האבסולוטית והשקרית הזו – אין חיים בלי חתונה והשעון דופק...

נזכרנו ביום שאמא של אלה התקשרה ובקול מתלהב סיפרה לה על האתר המגניב הזה באינטרנט, יש שם כמה חמודים לאללה ושהיא באמת חייבת לבדוק ת'עניינים, היא הרי יודעת, הבנים השווים נתפסים מהר ולא כדאי לפספס את הרכבת... (נציין שאלה הייתה בת 20 באותו יום, אכן, זקנה ובלה לכל הדעות...).

בסופו של יום, לאחר דיונים רבים הבנו, שאנחנו לא כאלה. כעת, במאמצים להגדיר מה אנחנו כן... נעדכן בהמשך.

ולסיכום, אם נראה לכם שבראשנו רק דייטים, בנים ושאר מרעין – טעות בידיכם. 98% מהזמן זה נכון. 2% מהזמן אנחנו חושבות על אוכל. ובשאר הזמן – לומדות, עובדות, מדברות על דיקארט וסוקרטס ומנסות להבין למה לעזאזל אפלטון חשב שבשביל להיות מלך צריך להיות חכם, ועוד טיפה על מטריצות, משוואות ועל "למה מישהו זרק את אישתו מהחלון".וזהו.





כתבה זו מגיעה מאתר... דוסילנד - זזים מהבית
http://www.dosiland.co.il/html

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.dosiland.co.il/html/modules.php?name=News&file=article&sid=301