בלתי אפשרי / מאת: פנוי להובלה
תאריך:
נושא: פנוי להובלה


מה הקטע
שאנו תמיד רוצים להשיג
את הבלתי אפשרי?


את לימודי התיכון שלי העברתי בישיבה תיכונית אי-שם במרכז הארץ. סדר היום שלי היה לימודי קודש (בדרך כלל גמרא) בשעות הבוקר ולימודי חול בשעות אחר הצהריים.
כל יום התחלנו בשעה 7:30 עת כל הישיבה נאספה בבית המדרש לתפילת שחרית. נכון, אתם לא טועים – עבדכם הנאמן עשה הכל כדי להתפלח מהתפילה. הייתי מגיע במקרה לאחר התפילה עם פתק מההורים שהייתי אצל הרופא או שהייתי יוצא באמצע התפילה כביכול לשירותים ומסמן לחבר שמתפלל לידי שיקפל את התפילין שלי, כי אני כבר לא אחזור היום לתפילה. כשניסיתי לחשוב עם עצמי מדוע אני עושה זאת חשבתי שאני פשוט לא מתחבר לעניין התפילה. ולאחר התייעצות עם עצמי החלטתי אף להשלים עם זה.

יום גיוסי הגיע, צה"ל קרא לי ואני כאזרח נאמן במדינה התייצבתי בבקו"ם בתל השומר. את הטירונות עשיתי עם עוד כ- 20 רוסים שכל קשר בינם לבין היהדות אינו מקרי בהחלט (נ.ב. הם גם לא יהודיים – בוודאות…). כל בוקר המפקד היה מודיע על "זמן תפילה" ואני מתוך הרגל ורצון לתפוס שעות שינה הייתי הולך להתפלל. אחרי כ- חודשיים בטירונות, אחרי שהתרחקתי מהדת פיזית הרגשתי שהיא מאוד חסרה לי… מצאתי את עצמי רץ בין האוהלים בערב ראש השנה מפסיק חבר'ה בשיחת טלפון עם החברה שלהם לטובת השלמת מניין. פתאום תפילה במניין היה מאוד חשוב לי. אני שרק לפני כמה חודשים התפללתי שתגמר התפילה ואוכל להוריד כבר את התפילין המעיקים הללו - מצאתי את עצמי מחכה בקוצר רוח שהמפקד כבר ישחרר אותי להתפלל. אני שרק לפני כמה חודשים בתיכון הייתי תופס את המקום ליד הדלת כדי שבסוף התפילה אוכול לצאת ראשון - הגעתי למצבים בהם ישבתי בבית הכנסת עוד כמה דקות רק כדי להרגיש את הקדושה באוויר…
כך יצא שאחרי 18 שנה של חיים לצד הדת יום יום, ואחרי שהבנתי והפנמתי שאני והדת כנראה לא הולכים ביחד – מצאתי את עצמי אחרי חודשיים בלעדיה – מתגעגע. רק אז הבנתי שבעצם ככל שאנו מתרחקים מהדת פיזית – אנו מתקרבים אליה רוחנית. מדוע פתאום כשהדת היתה בלתי אפשרית ובלתי משגת , כל כך רציתי בה?

שמתי לב שעניין זה קיים לא רק בענייני הדת אלה גם בעניינים אחרים - אנו מתאהבים בבחורה הבלתי אפשרית שבכלל לא מסתכלת לעברנו. נחלום לעוף – למרות שאנו יודעים שזה בלתי אפשרית. אנו רוצים להיות רופאים למרות שאנו בקושי עושים את הפסיכומטרי. אנו רוצים להיות עשירים למרות שאנו תמיד מתלהבים משטר של 200 .
מה קטע הזה שאנו רוצים להשיג את הבלתי אפשרי? מדוע אנו לא יכולים להסתפק במה שיש? מדוע אנו לא יכולים להנות ממה שיש לנו? ולמה כשאנו סוף סוף מקבלים את מה שרצינו – אנו רוצים משהו אחר…
כשהבחורה היפה ביותר תרצה אותנו – אנו נגיד שאנו לא בנויים לקשר, כשנהיה עשירים לא נהיה מרוצים ושנדע סוף סוף לעוף נגיד שאנו מעדיפים את המגע של האדמה…
כפי שבטח שמתם לב במאמרים הקודמים, אני מאמין שלכל דבר ביקום יש סיבה, ה' לא סתם ברא דברים אלא לכל דבר יש סיבה ומשמעות, מה שצריך לעשות הוא פשוט לעצור רגע ולחשוב…
אני מאמין שמטרת היצר שלנו, שתמיד רוצה להשיג את הבלתי אפשרי, הוא שנוכל להבין את המשמעות של הדברים הקטנים שמשום מה בגלל שהם מובנים-מאליהם אנו שוכחים מהם.
תשאלו עיוור על משמעות העיניים (שאצלנו בלי שנשים לב – עובדות). תשאלו אדם צולע על משמעות הרגליים, ואדם עני על משמעות הכסף.

מעכשיו כשנגיד בבוקר "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי …" נבין, כי זה לא מובן מאליו, ויש אנשים שהנשמה שלהם לא חזרה…

הלוואי ונוכל להבין את משמעות הדברים המובנים-מאליו בחיינו, גם מבלי לחיות רגע בלעדיהם…



הערות הצעות מגונות ופינוקים אפשר לשלוח ל:
panuy_le_ovalut@walla.com





כתבה זו מגיעה מאתר... דוסילנד - זזים מהבית
http://www.dosiland.co.il/html

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.dosiland.co.il/html/modules.php?name=News&file=article&sid=277