הלונה פארק של השואה/ חוה שיר
תאריך:
נושא: מאמרים בנושאים שונים


למי שנסע לפולין עם המשלחת של ביה"ס בכיתה י"ב יש כמה פעמים בשנה חלום על השואה.
אחד מהם תמיד מגיע בערך בפסח, שבוע לפני יום השואה, כשסבא וסבתא מתחילים לספר ביציאת פולין וצ'כסלובקיה..


תמיד אני נמצאת שם , בחלום, עם מצלמת וידאו קטנה על כתפי החשופה ותמיד מגיע הקטע שבו אני קולטת בתמונה את אותו חלון קטן שבתא הגזים, עושה זום IN ומגלה שהחלון סגור!

אבל השנה חלמתי משהו אחר.
השנה חלמתי שאני בלונה פארק. הלונה פארק של השואה!
היו שם המון מגלשות מים ארוכות ומפותלות.
עמדנו בתורים גדולים וכל אחד נדחף למגלשה אחרת. אפילו שם אנשים דחפו כדי לעקוף בתור.
כולם מיהרו להתגלש אפילו שאף אחד לא ראה את הסוף של המגלשה.
היו כאלה שהובילו ישר למוות והיו מגלשות שבסופן נפלת לתוך בריכת אנשים נוספת ושוב חיפשת את קרובי המשפחה שלך.
אני מצאתי את בת דודה שלי- גיתית. החלטנו לא להיפרד וניסינו לעלות תמיד על אותן מגלשות וליפול לאותן בריכות אנשים יבשות.

בבריכה אחת נפלתי פתאום על יהודה לוי.
הופתעתי לראות אותו שם אבל הוא מיד אמר שגם קובי מחט ועודד מנשה היו כאן קודם אבל הלכו לו לאיבוד.
בת דודה שלי שיודעת שהם מפורסמים אבל לא ממש מכירה אף אחד מהם, שאלה אם "נפלנו בטעות לבריכה של הסלבז" ויהודה הסביר שכאן זה לא ככה . כולם אותו דבר.

את קובי ועודד לא מצאנו כי היינו חייבים כבר לעלות על עוד מגלשה. יהודה לוי חיבק אותנו ואמר שננסה להיפגש בסוף, אחרי שהכל ייגמר. והחלום נגמר.
את יהודה לא פגשתי מאז, אבל יש לי מזל שלא הוא ולא קובי מחט או עודד מנשה (שיבדלו לחיים ארוכים כולם) שייכים לרווקייה שלנו, וקרוב לוודאי שאף אחד מהם לא יגלוש מחר בדוסילנד ויגלה איזה פנטזיות מוזרות יש לבחורות דתיות.... ואם נסכם את החלום במשפט אחד כמו שלימדו אותנו תמיד בפעולות של בני עקיבא אז אפשר לומר ש "לא משנה אם אתה מפורסם כי אתה משחק ב"אהבה מעבר לפינה" או מצטלם לקטלוג של פוקס או מנחה בערוץ הילדים או שאתה סתם רווק, דתי ואנונימי שמחפש בן זוג לחיים... בסופו של דבר- כולנו יהודים!"





כתבה זו מגיעה מאתר... דוסילנד - זזים מהבית
http://www.dosiland.co.il/html

הכתובת לכתבה / מאמר היא:
http://www.dosiland.co.il/html/modules.php?name=News&file=article&sid=159