דוסילנד - זזים מהבית
  • ראשי
  • לוח אירועים

סיפורים: לשתות ולנהוג

הלכתי למסיבה -אמא, ודבריך נגנו כל הזמן באזני אז לא שתיתי-אמא, והרגשתי גאה מאוד בעצמי.
"אל תשתה-בן" תמיד אומרת אמא, "חזור הביתה בשלום", אז למרות שאחרים הציעו לי, אמא, שתיתי קולה במקום.
אני יודע שתמיד צדקת -אמא, ועשיתי את הדבר הנכון.
עכשיו המסיבה נגמרה-אמא, ואני יודע שאגיע הביתה בשלום.
אני נכנס למכונית-אמא, ומתחיל לנסוע בזהירות,
וזאת רק בזכות הדרך שחינכת אותי -אמא, האהבה והאחריות.
אני מתחיל לנסוע-אמא, בזהירות, בדיוק כמו שבקשת,
אך המכונית ממול-אמא, לא מבחינה בי ופוגעת בי חזק.

אני שוכב כאן בצד הדרך -אמא, ושומע את דברי השוטר.
הנהג שממול שתה-אמא, ואני הוא שצריך לוותר.
אני שוכב כאן גוסס, אמא הלוואי שתגיעי מהר.
איך זה קורה דווקא לי-אמא, ולא לנהג אחר?
יש הרבה דם מסביבי-אמא, אני חושב שרובו שלי.
אני שומע את החובש-אמא, שלא נותר לעשות הרבה בשבילי.

רציתי רק להגיד לך-אמא, לא שתיתי. אני לך נשבע!
אלו היו האחרים-אמא, אלו שהיו במסיבה.
הנהג כנראה גם היה שם-אמא, בדיוק איפה שהייתי אני.
ההבדל הוא שהוא שתה ועוד חי-אמא, ואני איפה שהנני.

מדוע אנשים שותים-אמא, זה יכול להרוס את כל החיים.
אני מרגיש כאבים חזקים עכשיו-אמא, חדים ודוקרים כמו סכין.
הנהג שפגע בי-אמא, מסתובב סביבי, מביט ומהסס.
אני חושב שזה לא פייר-אמא, הוא שתה ואני פה גוסס.

אל תדאגי לי-אמא, אמרי זאת לאחי ואבי וכל משפחתי.
גם כאגיע למעלה-אמא, אני יודע שתמיד תהיו שם איתי.
מישהו היה צריך להגיד לו-אמא, שלשתות ולנהוג זה לא כדאי.
אם רק היו אומרים לו זאת-אמא, הייתי עדיין חי.
נשמת אפי מתקצרת-אמא, עכשיו אני מתחיל לפחד.
אל תבכי עלי-אמא, גם ככה קשה להיפרד.
יש לי שאלה אחרונה-אמא, לפני שאני עוצם את עיני.

אני לא שתיתי ונהגתי-אמא, אז למה איבדתי את חיי????

 
<
אפריל 2018
>
ראשנשלרבחמשישב

1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930