דוסילנד - זזים מהבית
  • ראשי
  • לוח אירועים

דתיות החצאיות הקצרות

מסיבות, דרינקים וריקודים, האם הכל מותר בהגיענו לאקדמיה?! האם הפכנו לדתיי מחמד?!

בהגיעי לבגרות אקדמית חיפשתי לי מעוז לימודי וחברתי שבסופו מונח לו התואר הנחשק. החיפוש התמקד בעיקר במוסד בו אוכל ליהנות מחברים המבינים לליבי ורוחי,חבר'ה דתיים,סרוגים. ובכן, בית הספר שלי לשלושת השנים הבאות נמצא, ובגיל מעורב ברעדה התחלתי את השלב הבא בחיי הסלולים.

לא אלאה אתכם בחוויות יומי הראשון, לא באנשים היקרים שסימנתי באיקס כבר מהדקה הראשונה, לא בהתרגשות שעברה בי כשעיניי נפגשו שוב ושוב ושוב בעלם חמודות רק עם כיפה קצת אחרת משל הקודם, ובטח שלא אחלוק עמכם את הטעות הכי בנאלית שעושים כשמגיעים לאוניברסיטה. (כן, נכנסתי בשיעור הראשון לשיעור לא לי, הפקת אירועים אני חושבת..).

אך כן ארצה לשתף אתכם בתופעה שנתגלתה לנגד עיניי בשלבים דיי מאוחרים במקום לימודי ונפלא זה. ראשית כדאי שאקדים ואומר כי מאז ומתמיד לא 'הפרזתי' בהלכות הצניעות, ובמיוחד אחרי השירות הלאומי חצאיותיי התקצרו עד למעל הברך הנכבדה, והשרוולים החרימו כליל את המרפק היקר. אך לבוש זה היה יוצא דופן בחברתי הקרובה, והייתי לסוג של חלוצה בעניין הצניעות המסורתית. ובהגיעי לאוניברסיטה/מכללה גיליתי כי ישנן בנות ישראל רבות כמוני שחצאיתן אינה כדת משה וישראל וביושבן על הכיסא רגליהן חשופות לעיניי כל סטודנט.

ועם הידיעה הזו הרגשתי כי לגיטימי מצידי לחשוף את רגליי לעיניי חבריי המלומדים, ואין בכך שום פסול. אם כן לא בכך תם הסיפור. עם הזמן חלחלו לתוכי תהיות בעניין צניעותי זה. לא שחשבתי פתאום לשנות את עורי, או ליתר דיוק, לכסות את עורי, שהרי מלבושי היה חלק מהווייתי. אך השאלה מדוע החצאיות המתקצרות הן כה לגיטימיות במקום רווי בדתיים סרוגים החלה להעסיק אותי .

ואיך ייתכן כי זה כך? הרי ידוע לכל בוגרת אולפנית או בחור הסדר לשעבר כי אלוהים לא באמת מרשה לנו להתאבזר כך! אז איך זה כי אין שום בעיה בעניין זה ואף לא אחד מערער על הגדרתנו כדתיות? האם כשהגענו למוסד האקדמי התהפכו היוצרות, נהיינו ליברליים משהו? כל כך ליברלים כי איננו מתפללים לבוראנו, שמירת נגיעה היא בדיחה, ובת אחת עם שני בנים בקרוואן עד שתים בלילה זה חוויות מעונות קלאסית? האם לציציות אין שום משמעות מלבד חיצונית? והאם חצאית קצרצרה זה פריט חובה בארונה של כל דתייה??!

מסיבות, דרינקים וריקודים, האם הכל מותר בהגיענו לאקדמיה?! האם הפכנו לדתיי מחמד?! כאילו שיוצאים איתם לפרטייה והדבר היחיד שמפריד בינינו לאילו 'שעוד לא מצאו את האור' זו הכיפה או החצאית?

ותאמרו אתם כי הכותבת יורקת למגזר אליו היא משתייכת,והרי נשמע כי היא יודעת בדיוק על מה היא מדברת, וכן הודתה כי היא עצמה מתלבשת בצורה זו. ואתם צודקים, קוראים יקרים שכמותכם, הנני עושה הרבה מן הדברים האמורים ואינני באה במטרה להתחסד או להוכיח, הרי הנני חלק מהתופעה!

החלטתי לקחת את חברי הטוב ביותר, הלפ טופ, ולפתוח קובץ וורד, כדי שכולנו נעצור רגע ונחשוב: האם באמת הכל מותר עכשיו כשאנחנו לומדים באקדמיה?! האם פריצת הגבולות חיובית היא? ועם כל החופשיות הזו שמתרחשת מאחורי הקו הירוק, היכן מסומן הקו האדום?

שלכם,עדי ריש
(דתייה בחצאית קצרה)

תמונה: cc sa by quinn.anya

 
<
אפריל 2018
>
ראשנשלרבחמשישב

1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930