דוסילנד - זזים מהבית
  • ראשי
  • לוח אירועים

בוגד

כוחן של מילים....
"העט חזק מהחרב", כתב פעם מישהו, ואני טוען - הפה חזק משניהם.

פעם ראשונה שבגדתי בה, היא הטיחה בי קללות. תבעה ממני לעשות הכל בדרכה שלה, לשבור את הכלים, להחזיר...
בפעם השניה, ההתנגדות שלה פחתה מעט, אבל העצב היה דבר נורא לחזות בו. הבכי, התסכול היו קשים מנשוא.
ומאז, בגדתי עוד הרבה פעמים, ופעם אחרי פעם היא מביטה בי בעיניים עצובות, כאילו אומרת: "לכולם יש לך נאמנות, רק לי לא"

ובחיי שזה שובר לי את הלב. אני יודע שאת לא מאמינה לי, אבל לראות אותך ככה קשה לי עוד יותר מאשר לך...
וממילא מה כבר יכול אני לעשות?
ואני שומע את תשובתך באזני: "הישאר נאמן לי, רק פעם אחת, כדי שלא יכאב לי כל כך"

וניסיתי, כמה שניסיתי, אבל אני לא יכול לפגוע.
כח המילים שלי חזק מדי והרסני מדי ואני לא יכול לפגוע גם אם יפגעו בי.

"אבל ראה, משתמשים בכח זה נגדך, עשה משהו!" אני שומע אותך זועקת, והפעם תורי להביט בך בעיניים מתייסרות, ולומר בקול רפה - איני יכול.
פעם כשהיינו רק את ואני היינו מאושרים באמת, אבל המצפון, אהובתי, המצפון לא נותן לי.
הייתי רוצה לנחם אותך ולהגיד לך שיהיה בסדר, אבל אני לא יכול להבטיח כלום, רק לבקש ממך להמשיך להיות חזקה כפי שהיית עד היום, לחרוק שיניים ולהמשיך לספוג.
עד מתי לספוג את שואלת? עד שנמות, את ואני.
היינו יכולים להישאר רק שנינו, אבל את זוכרת עד כמה היינו בודדים.
הימים שבהם עפנו, כפשוטו, וחצינו ים ויבשת, ונגענו בחופש, והיינו מאושרים ובודדים.
והזמנים שהיינו על גג העולם, ואיש לא העז להפריע.
היינו כל כך חזקים אני ואת...

ועכשיו, יפתי, נתתי בך מום, והשחתתי אותך, ועם כל זאת - אוהב אני אותך מאוד.
חייבת את להבין שיחד, אנחנו חזקים מדי, כוחנו הרסני.
האהבה שוברת את הלב, השנאה מחזקת אותו.
כמה ששנאנו את ואני, את כל עלובי הנפש שהעזו לעמוד בדרך.
והשנאה היתה שורפת, ומכלה, והרסה כל מי שהעז לפגוע, ואנחנו היינו שלמים.
והיום את מרגישה עלובה אולי, וקוראת לי בוגד, ואת צודקת.

אך דעי לך רק זאת אהובתי, את יקרה לי עד מאוד ואני אוהב אותך.
אני חייב לך המון ואיה חייב לך עד סוף ימי, אך אני לא מתכוון לשלם את החוב. למען חייהם של אחרים.
ולך אלת האהבה, לעולם לא אסלח.
גרמת לי לבגוד, שוב, בנשמה שלי.

 
<
ינואר 2018
>
ראשנשלרבחמשישב

123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031