דוסילנד - זזים מהבית
  • ראשי
  • לוח אירועים

Selling People by the pound

"בראשית ברא האדם את אלוהים, ישו ובודהה"

יש זיכרון אחד מהילדות שלי שחוזר אלי המון. זה היה באחד מימי אלול, הלכתי כרגיל עם סבא לסליחות ואחרי הסליחות החלטתי ללכת ישר לבית הספר. חיכיתי אולי חצי שעה עד שהשרת יבוא (לילד בכיתה ב' זה נראה המון זמן) אבל לא היה אכפת לי, העיקר שקמתי עם סבא לסליחות.
תמיד ראיתי את אלוהים איתי, בכל מה שעשיתי. התפילות היו כל כך נאיביות, המחשבה שיש מישהו בשמים שמסוגל להגשים משאלות היתה בלתי נתפסת ומרוממת כאחד עבור ילד תמים כמוני.
תמיד הנחתי שזה הפתרון להכל - אלוהים. אין פה איזושהי מלחמה על מציאות קיימת, אלא רק השלמה במסובב של אותה המציאות, כח עליון, שאל לנו להתערב בתכניותיו.
רוב האנשים שדיברתי איתם, זוכרים שבתור ילדים היו עושים "עסקים" עם אלוהים, בתמורה למשהו שרצו מאוד הם מעכשיו יתנהגו יפה/ילכו עם ציצית/יתפללו כל יום וכו'...
בתור מבוגרים - כמעט כולם מבינים שבאנו לעולם בתור בעלי חוב לאלוהים. חוב שלעולם לא נוכל לשלם. חוב שהרבה מבני האדם לא מבינים למה בכלל צריכים לשלם אותו אם היו שואלים אותם.
אבל אף אחד לא שואל.
אז עוברים את גיל ההתבגרות, עם היאוש שהוא חלק מהמשבר ומקווים שיהיה טוב יותר, ומשלים את עצמנו שטוב יותר ומתחתנים, מביאים ילדים לעולם, מחתנים אותם ומתים. כמה באמת עצרו לשאול מה באמת קורה כאן? וזה לא שיש תשובה, וזה לא שמחנכים אותנו לא לשאול, להפך, מעודדים אותנו לשאול ומראים לנו כמה החיים נוחים שהולכים עם הזרם.
ביכנ"ס בשבת, קידושא רבא לפעמים, חתונה עם להקה חסידית, חיי קהילה, בי"ס דתי, ישיבה גבוהה... הכל רק כדי ליצור זרם מספיק חזק שיהיה קשה מאוד להתנגד לו.
לפעמים אני מרגיש שנפלתי קרבן לתרמית הכי עתיקה בעולם. החיים שלי הוכתבו לי מלידה, כל דבר אחר יזכה אותי בתו חריגות מחברה ש... שמה בעצם? למה זה ככה?
פעם מישהו אמר לי שהיום כשאתה יוצא לרחוב - אין בחירה. הוא דיבר כמובן על שמירת העיניים. ואני אומר - גם כשאתה בבית אין לך בחירה. מקסימום אתה יכול לבחור באיזה חדר להיות. מנופפים לנו מגיל צעיר בבחירה החופשית וכל מה שעושים במערכת החינוך מכיתה א' ועד י"ב זה לקחת לנו אותה. להגיד אתם יכולים לבחור אבל להפעיל סנקציות אם השיפוט שלנו לא תואם את השיפוט של הרבנים.
אנשי חינוך אמיתי כבר מזמן אין אצלנו. גם לא בעלי היומרות שלומדים במכונים בישיבה ויוצאים להציל את העולם.
כי אם הם היו פותחים רגע עיניים - הם היו רואים שהעולם לא רוצה שיצילו אותו, אלא שיעזבו אותו בשקט.
הפכו את האמונה שלנו למערכת של חוקים שאין קשר בינם לבין ההלכה. ולאט לאט גנבו לנו את האמונה. גנבו לי את האמונה.
במה אני מאמין היום אתם שואלים? במה באמת אני מאמין? בכלום. אני יודע הרבה דברים, מושרשים בי הרבה דברים. אבל אני לא מאמין בכלום.
תמיד חשבתי שיש שני סוגים של אנשים - אלה ששוחים עם הזרם ואלה שמתנגדים לו. עד שגיליתי שאני פשוט יושב מחוצה לו. סתם עוד ניהליסט שלא למד לשחות.

 
<
אפריל 2018
>
ראשנשלרבחמשישב

1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930