דוסילנד - זזים מהבית
  • ראשי
  • לוח אירועים

המדריך למתחילים בסלסה/ מאת: אהלן, זאת אני

היי ילדים וילדות, היום נדבר על "סלסה".

כן, ריקוד הסלסה במועדונים, הינו בילוי רבגוני מרתק, שכדי לחשוף את כל נפלאותיו יידרשו לי לא מעט מאמרי המשך, אבל היום, אנחנו נתחיל בפרק קצרצר, שמטרתו להגדיר את משתתפי הסלסה בקבוצות, למען ייקל הזיהוי שלהם על הרחבה. בנות יקרות- גזרו ושמרו!
(מטעמי נוחיות, הטקסט נכתב בלשון נקבה. בנים יקרים-קראו והפנימו)

סלסאית יקרה.
בבואך לסלסה, השתדלי שלא להסתנוור משפע האורות הצבעוניים/חולצות הפאייטים שלובש חלק נכבד מהמשתתפים. מקדי מבטך ברחבת הריקודים, ונסי לאתר את המתמודדים הבאים:

הגריאטרים

בעודך סלסאית מתחילה, בוודאי תסכימי לרקוד עם "סבא" זה או אחר שיזמינך לרקוד. הסיכויים שתסכימי יגדלו, לאחר שבחצי השעה הראשונה תשבי בכסא ותחשבי "למה אפ'חד לא מזמין אותי לרקוד?". או אז כשיבוא ה"סבא" מעבר לפינה, תשמחי על ההזדמנות לתרגל את הצעדים עם מישהו בר ניסיון. אפילו שהוא זקן. יש, בינכן, בנות שאף יתנדבו לעשות זאת ובכך לשמח מעט את הזקן הערירי שהרגע נחת באולם הסלסה לאחר גמר אליפות תחרות הבינגו השבועית שהוא משתתף בה בבית מפעל הפיס הסמוך למועדון.

טעות אנוש!
החבר'ה האלה אולי נראים זקנים, מתלבשים כמו זקנים, מריחים כמו זקנים
- אבל הם יודעים לנענע!!
לא יחלפו אלא שניות וכבר תרגישי איך זרועותיהם לופתות אותך בחיבוק אימתני, ולוחצות אותך בקרבה מיותרת אל אזור החלציים שלהם. כל זאת בתוספת זריזות מדהימה מצד ידיהם האקרובטיות ש"מחבקות " את גופך במטרה אחת ויחידה-
- "משש כפי יכולתך".

תוכלי להיפטר מה"סבא החביב" ע"י בעיטה ממוקדת לאזור הרגיש בגופו (הארנק?) וכך להינצל מחוויה טראומטית שתשפיע עליך לכל החיים.

מדהים לראות איך כל פעם הם תופסים קורבנות חדשות, אשר צמודות אליהם ברחבה ללא יכולת לזוז/להיחלץ מהחיבוק, בעודם מחייכים לעצמם ומפזמים שירים מ"ספינת האהבה".


הרקדנים

את חברי הקבוצה הזאת , תוכלי לאתר ללא בעיה. אלו הם הבחורים שבאמת יודעים לרקוד. וכיוון שכך, הם מפליאים בביצועים. רגע אחד הבחורה נמצאת בצד שמאל, שלאק, הם מסובבים אותה לימין, שלאק - לשמאל-לימין-לשמאל-לימין, והופ! הנה היא עושה פליק פלק באוויר, בורג מסתובב, נוחתת על עקב סטילטו אחד והנה היא שוב באוויר!

"יא! איך הם עושים את זה?" בוודאי תתפלאי בהתחלה.
"יו! גם אני רוצה להיות כמוה!" תתקנאי בבחורה 'ברת המזל' שרוקדת עימם.
והבחורים? אף על פי שלרוב הם יתגלמו בצורת גמדים עם גבות מחוברות/ענקים עם שערות בחזה ושרשר, באותו רגע של ריקוד, הם ייראו בעיניך כדבר המושלם ביותר ביקום.
טעות אופטית.
ולראיה, ננתח את המקרה בנקודות:

1. בחורה שמסובבים אותה הרבה, היא בחורה שמרגישה כמו פורפרה. נקודה. צפי לסחרחורות ותחושת בחילה לאחר הירידה מרכבת ההרים.
2. ריקוד על עקבים, זו מיומנות שלא נולדים איתה. הישמרי מנקע בקרסול.
3. פליק פלק באוויר נורא כואב אח"כ בצוואר. צפי ללכת כל השבוע לעבודה, כשאת מסתכלת על העולם מגובה הפופיק (יותר מזה לא תצליחי להתיישר)
4. הריקוד עם הרקדנים המצטיינים לרוב נורא מהיר, ואם לא תעקבי אחרי הבחור, את עלולה לאבד שליטה. צפי לתור בסיבובים את רחבת הריקודים, תוך כדי היתקלות בזוגות נוספים, והכל בגלל שלא הצלחת לצאת מהסחרור של הסיבוב בזמן.
5. יבוא הרגע שבו ידליקו שוב את האורות. ואז תמצאי את עצמך לפותה בזרועותיו של גברתן שעיר עם רווח בשיניו הצהובות. צפי לתחושת בחילה, כמו בסעיף 1 דלעיל.


אלה שאוהבים את עצמם

בהרבה מקרים, הבחורים מהקבוצה הזאת משתייכים גם לקבוצת הרקדנים. מה שמייחד את אלה שאוהבים את עצמם, שלרוב הצורך שלהם בבת זוג הוא מקרי ביותר.
כשניה וחצי לאחר שיזמינו אותך לרקוד, תופתעי לגלות את הבחור מפליא בסיבובים עצמיים, שפגט מהיר, גלגלון ועמידה על הידיים, וכל זאת, כשאת עומדת מולו נבוכה, ולא יודעת מה לעשות עם עצמך.
כמובן שתחושת הכשלון העצמי ("ראבק, גם לי בא לעשות ככה גלגלון!") מחריפה כאשר את קולטת שמרוב פעלולים של בן זוגך, שאר הזוגות התרחקו ממכם (אפ'חד, אבל אפ'חד לא אוהב לקבל מרפק תועה בעין) והשאירו אתכם במרכז הרחבה, ועכשיו כולם מסתכלים עלייך כשאת בעצם, לא עושה כלום. צפי פדיחה.
למרבה המזל, ניתן לאבחן את חברי הקבוצה הזאת בקלות, ובכך להימנע ממפחי נפש מיותרים, עקב חיבתם לעורר פרובוקציות ולפריטי לבוש תמוהים , השאולים מעולם הסלסה הקובנית (ממחטות ראש, כובע עם פאייטים, בנדנות, כובע גנגסטרים, כובע בארט, או בקיצור.. כיסוי ראש עם פוזה..) שאולי נראים "מה זה מאאאאאגניבים" בקובה, אבל פה בארץ, הם סתם גורמים לך להראות דפקטי.

עד כאן להפעם, בנות יקרות. ( וגם בנים! וגם בנים!)
בפרקים הבאים נחשוף כיצד להיזהר משיטות הצמדה מהירות,
נדבר על עוד מס' טיפוסים מפוקפקים שכדאי להימנע מהם,
ונדסקס על פריטי לבוש רצויים מול מצויים.

ועד אז- אדיוס!

***כל ההכנסות מקריאת קטע זה יוקדשו לעמותה למען נפגעות עקבי הסיכה , באשר הן***
---למרות כל האמור לעיל , הכותבת רוצה להדגיש ש"סלסה זה אחלה של דבר" ושהיא משתדלת ללכת כל שבוע, בתנאי שלא כואבת לה הרגל מהעקבים---


ahlan.zoo.ani@gmail.com
בבלוג:
הבוטקה

 
<
ינואר 2018
>
ראשנשלרבחמשישב

123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031