דוסילנד - זזים מהבית
  • ראשי
  • לוח אירועים

אזעקת אמת

מתוך שלל תרחישי האסונות שתיארנו לעצמנו, היפוכונדריות-פאראנואידיות שכמונו, לא חשבנו על האפשרות שייפול עלינו טיל. ובכן, טוב לדעת שהחיים מלאים בהפתעות...

בואו נסכים על כך שהיינו צריכות לנחש שהשבוע החולף יהיה כפי שהוא היה, אבל שוב, הוא עלה על כל ציפייה קודמת.

התכוננו לשבוע הזה כבר הרבה זמן – החבר של קליאו טס לארה"ב. הדבר כמובן הפך למשבר בינלאומי שבמהלכו הועלו הצעות מגוונות שנעו בין – למכור את האוטו שלו ולהתחלק בכסף, לבין – לטוס למצוא אותו אי שם בערבות דיסניוורלד. אולם, למרבה ההפתעה, בבוקר יום ראשון, קליאו לא התעוררה מהצלצול הגואל של הבחור מאי שם, אלא דווקא ממשהו מוחשי הרבה יותר, והרבה יותר כואב...

מאמי הייתה באמצע פסיעה אל מחוץ לביתה אל עבר עוד שבוע מאושר של "לימוד" למבחנים הבאים עליה לטובה כשלפתע – בום! בחירוף נפש היא רצה למחסן שאמור להיות מוגן (?) ונדחפה בכוחות אחרונים בין השכנים החרשים שלה, 3 סטודנטים מבוהלים שלא בדיוק הבהירו למה הם שם, השכנה שאינה דוברת שפה המוכרת לאנושות, ורדיו שהכריז "נפלו עליכם טילים". תודה רבה על ההבהרה... כל זאת ועוד, הפיל את קליאו על הרצפה לתוך שבוע נהדר שרק עמד להתחיל.

מכיוונה של דיווה הגיע הדיווח על המבחן הקצר בעולם, כשאחרי 5 דק', היא גילתה איך נראה מקלט האוניברסיטה מבפנים. כמובן שהיא ביצעה נוהל כניסה לפאניקה ונצמדה לקירות עד שלקחו אותה משם בכוח...

וכך הממלכה השקטה כדיור מוגן בד"כ, הפכה לבוסניה באחת. שריקות של פצצות מכל עבר, מיליון טלפונים בבת אחת מכל העולם, אזעקות מחרישות אוזניים, היסטריה הורית עד כדי חנק של ממש.

מה שלא הסתדר בכל הסיפור היה פשוט ש... מה קשור עכשיו?? בוקר יום ראשון לעזאזל!!! מה עובר עליכם? מה, שם בלבנון לא ישנים? אין שביזות יום א'? אתם קמים כל בוקר על סטרואידים??
כל 2 דק' המטורפים האלו זרקו עוד ועוד פצצות.... בשלב זה כבר לא היו לנו אמהות אלא רמטכ"ליות בפעולה, שהכריזו על מצב חירום. הוראות הונחתו מכל כיוון ו מאמי ו קליאו נאלצו להגר לעבר עיר הקודש ה"בטוחה".

אז אמנם לא היינו בבוסניה השבוע, אבל את המבחנים לא עשינו כי הריכוז שלנו שאף למינוס 87 וחצי, געגועי קליאו היו בהתאם והיא חגגה יומולדת (מזל טוב!!!), המאמי לא ישנה שבוע שלם והבעל בית שלה איים על חייה, דיווה היגרה לדירה של חדר וחצי ל10 נפשות לערך, ו אÆלÇה חגגה את אותו יומולדת בהפרש של יומיים (מזל טוב!!!).

עדכונים שוטפים, חוסר שעות שינה, גילוי כואב על חיילים מוכרים שנהרגו, אורלנדו בלום אחד משורה ראשונה (כמה שהצוואר התעקם, היה שווה את המאמץ...), 2 ימי הולדת א-ד-י-ר-י-ם , געגועים, אירוח צפונים יותר מאתנו, עצבנות, חוסר חיבור למציאות וסביבה שלא הבינה כלום אבל כלום ממה שעובר עלינו – אבל חוץ מכל זה, היה לנו שבוע די שקט...

שיהיה לכם שבוע טוב מאוד וגם לנו:) ואם אפשר – טיפה, רק טיפה יותר שקט מהקודם.

 
<
ינואר 2018
>
ראשנשלרבחמשישב

123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031