דוסילנד - זזים מהבית
  • ראשי
  • לוח אירועים

מאמר לא חשוב/ פיט

אני רוצה להתנצל מראש על תוכן המאמר.
המאמר הבא עומד להכיל כמה מחשבות על חיי בלבד, איני כולל במאמר זה אף אדם אחר, שפוי או שאינו שפוי

איני מבקר איש במאמר זה מלבד עצמי, אבל אשמח אם גם אתם תוסיפו ביקורת. רק ככה מתבגרים.
שנתחיל?
הייתי מאוד שמח אם הייתי יכול לתת מבט קצר לאחר ולהגיד: "עשיתי משהו עם החיים" אבל אני לא.
אני אפילו לא יודע אם אני דתי או לא. אני כן יודע שהישיבה דפקה לי את המוח והצבא עשה אוברול לחלקים שהרב לא הספיק להרוס.
אני יודע שאני כל כך דפוק שאני אפילו לא מסוגל לפתח רגש אל בחורה והשד יודע כמה ניסיתי.
נמאס לי.
נמאס לי להרשים אנשים כשאני שר או מדבר, נמאס לי מהציפיות של ההורים שלי, ממבטי האשמה של הרבנים והאכזבה מצד החברים שכן נשארתי אחרון מבין כולם שלא נשוי/יש לו בת זוג קבועה.
אני לא רוצה לגדול ולהסתרס כמו שאר החברים שלי שיש להם דבר אחד בראש: כסף! כסף! כסף! כסף! כסף!
אני שונא כסף, אני לא צריך הרבה ממנו ואני לא רואה שום סיבה להפוך לעוד כלכלן/עו"ד/ח"כ רק בשביל לפרנס אישה שגם ככה אני לא אהיה מסוגל לאהוב.
אני דפוק אני יודע, זה הכל - ההורים, הרבנים, החברים, בני עקיבא... אבל יותר מהכל - זה אני. אני אשם.
אני הבאתי את עצמי למצב הזה.
לא נלחמתי שעוד הייתי יכול.
ועכשיו? עכשיו אני במ"ט שערי טומאה, בקושי מסוגל לזחול החוצה מהמערה המצחינה של החיים שלי כדי ללכת לעבוד.
בסך הכל רציתי להיות מאושר...
גם את זה הצלחתי לדפוק...
אני כל כך מוכשר.


פיט

 
<
ינואר 2018
>
ראשנשלרבחמשישב

123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031