דוסילנד - זזים מהבית
  • ראשי
  • לוח אירועים

סוד היציבות/ איריס שילה

איריס שילה מתוודה על הדבר שאותו היא שונאת יותר מכל דבר אחר



אני חייבת להקדים ולומר כאן, לפני שיחסינו מתפתחים למצב שאין חזור ממנו, הצהרה שאינה משתמעת לשתי פנים ולהכריז קבל עם ועדה: אני שונאת פלטפורמות. אני יודעת כי הצהרה זו עלולה לרכוש לי אלפי אויבים (שלא לומר: אויבות – ובינינו, זה הרי יותר חמור), אבל איני יכולה להתאפק יותר. האמת חייבת להיזעק החוצה, ומוטב עכשיו מאשר לעולם לא. אני לא יכולה לסבול את גוש העקבים האלו, הדבוקים למיטב רגלינו, בכל מצב שהוא. תמיד נראה לי שבעליו של זוג הנעליים סיים עכשיו את עבודת השדה, וכדי למנוע געגועים לריח הקציר וקולות הפרות הוא תוקע ברגליו זוג טרקטורים, על מנת להמשיך את החרישה ולהעמיק שורשים.
אין ספק שזו תופעה ייחודית לבנות ובני ישראל. אין ספק שכשאנחנו רוצים להיות מיוחדים אנחנו יודעים איך לעשות זאת. אחרי תופעות טבע מיוחדות אחרות כמו עמידה בתור בצורה רוחבית, משחק מטקות ועומרי שרון, הגיע הזמן להראות לעולם כמה אנחנו יותר גבוהים. מי, מי הגה לראשונה את רעיון קוביות הענק האלו, שכל כך נהיו אופנתיות במחוזותינו? הביאוהו אלי ואערוך לו משפט שדה.

אודה ולא אבוש- נעלי סטילטו גורמות לי להיאנח באושר. אני מעדיפה להדס על זוג עקבים דקיקון ולשמור על שיווי משקלי תוך כדי עצירת נשימה ומיעוט דיבור, ולא להיתפס נועלת פלטפורמות. בשעות בהן איני לובשת עקבים (לצערי יש גם כאלו), אעדיף להרגיש כמו אחד מהגמדים של שלגיה ולנעול נעלים שטוחות לחלוטין עד גרוד הקרקע ושחיקת כל שולי מכנסי ולא לחטוא בטיפוס על הפיגומים. את מי מכן שתטען נגד העקבים אהובי נפשי שהם לא נוחים לחלוטין אשלח לחנויות איכותיות על מנת להתאים לה זוג טוב, כי הרי בנעליים הכל מידה של התאמה. לנעלי עקב צריך להתרגל, ומי שרכשה זוג שכזה, מותאם לכפות רגליה הענוגות לא תזנחהו לעולם ורק תצרף עוד אחים ואחיות מסוגו לאוסף הנעליים היוקרתי שלה.

לעיתים מתגנבת למוחי המחשבה כי עומדת אני (על סטילטו) בודדה במערכה, וכי סופי להידרס תחת עדר פלטפורמות זועמות, לכן, מה רבה הייתה שמחתי לראות כי קולקציית הקיץ של אוסקר דה-לה רנטה ושנאל ממשיכים להעלות על נס את הרגל הענוגה העדויה בקצה בנעל סנדל שלעקבו מוצמד עקב דקיק דקיק, וגובה העקב ממשיך לטפס אל על עד שאפילו בי עולים פקפוקים לגבי היתכנות היציבות על נקודה זו. איב סן לורן והרמ'ס דוגלים בנעליים גבוהות עקב, ומעבים את העקב לכדי קוביה גדולה, אבל הי, זהו עדיין עקב.
תוהה אני לאן נעלם טוב הטעם בקרב מיטב בנות ישראל. הרי פוטנציאל אדיר יש לנו- למה להרוס כל מה שאפשר? השילוב הבלתי אפשרי של חולצת בטן (וצמיגים) יחד עם נעלי פלטפורמה יגרום לכל תייר בר דעת לכוון מצלמות ולהנציח את התרבות הנדירה אליה נגלה. נכון, נעלי פלטפורמה מופיעות מידי פעם על מסלולי המעצבים הגדולים בעולם. אך שם המגאפון הצעקני הזה הוא לצורכי תצוגה- כמו גם הנוצות על ראשי הדוגמניות ושובלי השמלות הארוכים - ארוכים. לא הייתן הולכות בתחתונים בלבד עם ניילון מסביב לגוף, נכון? אז למה לאמץ תופעות אחרות המופיעות שם? הלו, כאן זה לא יפן, שם מותר הכל, וכל המרבה בגרוטסקיות הרי זה משובח. ארץ הקודש חברים וחברות, נא דרכו על עפרה בקצת יותר כבוד.
ובואו נדבר קצת על פרקטיות- איך סוחבים את כל הכובד הזה? לא מספיק לסחוב את משקל גופינו המשתנה חדשות לבקרים שצריך להעמיס עוד קילוגרמים נכבדים להתנועעות היומיומית? נסו פעם אחת לרוץ עם המשקולות אחרי האוטובוס לדוגמא. אם לא תיפלו מגורדי השחקים בדרך בטוחני שתסיימו את המסלול חסרי נשימה לחלוטין ובציפייה לאוטובוס הבא.

פונה אני בתחינה כנה לכל עם ישראל- אנא, הניחו לפלטפורמות. לא יתכן כי כל אחד ברחוב יעשה ככל העולה על רוחו, יתפוס מדרכה שלמה בכל פסיעה וינהג ללא כל התחשבות ברגשות הסובבים אותו, אשר מפחדים להעיר על זוג המפלצות מחשש פן אחת מהן תשוגר לעברו ואז באמת ישתוק לעד.

ואם כבר רוצים פלטפורמות- הסנדלים בעלי עקב העץ ורצועות שחורות מלופפות של דונה קארן הם באמת האופציה העדיפה.

 
<
ינואר 2018
>
ראשנשלרבחמשישב

123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031