דוסילנד - זזים מהבית
  • ראשי
  • לוח אירועים

הכרויות: היום בו גיליתי שאני לא דתי.

כשחושבים על זה, אף פעם לא הייתי דתי. כי מה עושה אותך דתי בעצם? שמירת שבת? 3 תפילות ביום?


אני לא חושב שלפי הפרטים הקטנים האלה (ותסלחו לי שאני קורא לשבת ולתפילות - קטנים אבל פשוט זה מה שהם.) אני יכול להגדיר מהלך שלם של חיים.
החיים הם הרבה מעבר לספר, הרבה מעבר לשיעור של הרב אלון בימי שני באוניברסיטה.
אז אני זוכר את עצמי בדייט הראשון, יושב מול חסרת המזל שנאלצה לבלות איתי שעתיים וחצי, ואני קולט שאני לא יכול להגיד מה שאני רוצה, אני לא יכול להיות פתוח במאה אחוז, אני לא יכול להראות את עצמי כפי שאני.
אני כבול.
כבול בכללים של תרבות ה"דייטים של הדתיים", אני אפילו לא בטוח שאני יכול ללחוץ לבחורה שיושבת מולי את היד או (געוואלט!) לתת לה נשיקה על הלחי בסיום הפגישה.

אז אני מהוסס במשך כל הפגישה כי אני כן רוצה לעשות רושם טוב, ואני חושף בערך 3% ממה שאני באמת.
במקרה הטוב זה לא הולך, ואחד מאיתנו מנתק את הקשר.
במקרה הגרוע, מתחיל קשר עד שיום אחד היא תקום בבוקר ותגלה שאני לא מה שהיא חשבה.
במקרה יותר גרוע, אני אאלץ לשלם לה מזונות ושנינו נהיה מתויגים כ"גרושים" בחברה שכנראה זו התוית הכי נוראה שאפשר לרכוש לעצמך.
במקרה הכי גרוע, אני אתעורר בוקר אחד בגיל 50, מקריח עם כרס, אסתכל בראי ואשאל את עצמי לאן לעזאזל נעלמו החיים שלי? מי סרס אותי ככה???
אז דייטים? לא תודה.
להגדיר את עצמי כדתי? גם לא תודה.
אני עברתי לפיק אפ בארים.

פיט

 
<
אפריל 2018
>
ראשנשלרבחמשישב

1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930